פעם // אריק בוריסי

השתקפות, טניה גרינפלד

פעם לפני שהכול היה ״מזוהם״ יכולנו לחבק איש אישה וילד גם. יכולנו לתת כיף במסדרון לתלמיד ולא לפחד שהוא ידביק.

פעם לפני שהכול היה ״מזוהם״ היה נדמה שהכול מושלם... ובין בידוד להסגר, ובין פחד למשבר לומדים לחיות מחדש, ויש חשש.

פעם לפני שהכול היה ״מזוהם״ יכולנו לגעת אדם באדם. יכולנו לצאת לאוויר, לים בלי שאיזה וירוס מסוכן יחדור לגופנו ״רחמנא לצילן״. פעם לפני שהכול היה ״מזוהם״ כל התעטשות זכתה לברכות ולא לקללות.

ומה עשה הווירוס הקטן בעולם? סגר והרחיק את כולם. פעם לפני שהכול היה ״מזוהם״ יכולנו לטוס לארץ זרה, להפליג בספינה, להיכנס לחנות ולקנות מתנה. פעם לפני שהכול היה ״מזוהם״, אימא שלי הייתה עדיין כאן.