מה הסיפור שלנו?

כותב דויד גרוסמן: "ואפשר לקוות שאולי, כשהכול יסתיים תנשב רוח של קלות ורעננות. אפשר שיתגלו סימנים מענגים של תום, ללא שמץ של ציניות. מי יודע, אולי גם הרוך ייעשה פתאום, לזמן מה, הילך חוקי."

מצאתי לנכון לפתוח את כתיבתי כאן בדברי התקווה של גרוסמן כי משבר זה שפקד אותנו יחזיר אותנו לראשוניות, להתחלה המלטפת של התום, הטוהר והרוך.

דברים אלה הגיעו אליי תוך שוטטות מתמדת בעולם הכתיבה והשירה. אלו ימי קורונה, ימים שונים, אחרים וזרים לי ואני מוצאת עצמי מחזיקה בספרות על מגוון סוגותיה כחבל הצלה לעולם שהיה ויהיה.

הספרות הייתה מאז ומעולם דלת לקשר שלנו עם האחר, עם עולמות אחרים, חדשים ונפלאים. המילה הכתובה, הציור הם אלו הגורמים לנו לשמוע, להרגיש ולפני הכול לראות.  בימים אלו מצא לנכון צוות ספרות לפתוח עבורכם הכותבים/הקוראים/המציירים צוהר לביטוי, לחיפוש, לנחת, לתהייה ומחשבה.

כולי תקווה כי הפלטפורמה המוצעת כאן תנשב על פניכם כמשב רוח של קלות ורעננות, תהיה עבורכם זמן נטול ציניות. זמן של תום. 

 

קריאה מהנה!

שירין גלברד, רכזת ספרות